העלות הנסתרת בעבודה חוזרת (Rework)

"המוצר הזה מניב לנו 35% רווח גולמי." זה משפט שנשמע נהדר בישיבת הנהלה, עד שמסתכלים על מה שקורה באמת ברצפת הייצור.
ברצפה, חלק קטן שיצא מחוץ למפרט לא נזרק לפח. עובד מנוסה לוקח אותו, משקיע עוד 20 דקות בכיוונון, השחזה או תיקון ידני, ומחזיר אותו לקו. המוצר יוצא ללקוח תקין לחלוטין. מבחינת מערכת ה-ERP, נרשם עוד מוצר מושלם שעמד בעלויות הייצור התיאורטיות. מבחינת העלות בפועל – אולי עברנו להפסד.
הבעיה?
😒 השעות שהושקעו בתיקון, זמן המכונה הנוסף, והשחיקה של הציוד – אף אחד לא תיעד אותם תחת "עלות המוצר".
😒 במפעלים בהם המוצרים מיוצרים בתהליכים כימיים לאותה גברת יש אדרת אחרת – מיחזור.
😒 שולחים את החומר למיחזור ומכניסים אותו כחומר גלם בתהליך זהה או דומה. גם הפיתרון הזה לא נעים לא לומר, דופק את הרווח הגולמי. וגם אם נעזוב את שאלת איכות החומר הממוחזר, זמן המכונה והעבודה שהושקעו בסיבוב הראשון (ללא מוצר בסוף), העלו את ההוצאה והקטינו את הרווח הגולמי.
במפעל של 150 עובדים, עבודה חוזרת (Rework) שאינה מדווחת היא אחד ממוקדי זליגת הרווח הגדולים ביותר. המוצר שנראה כמו ה"כוכב" שלכם בדוחות התמחור, עשוי בפועל להיות מוצר שאתם מופסדים עליו.
כדי לדעת מה הרווחיות האמיתית שלכם, מערכת הדיווח ברצפת הייצור חייבת לאפשר דיווח עבודה חוזרת / פחת בתהליך או כל נתון חיוני אחר בקליק אחד – בלי לסרבל את העובד. ממשק משתמש הכי פשוט בעולם.
🌱 כשיש נתונים אפשר לנתח, לקבל החלטות נכונות וגם להציג דוחות כספיים נכונים.
🌱 כשמביטים למציאות בעיניים, אפשר לבנות תהליכים מדויקים יותר, יעילים יותר, ריווחים יותר.
🌱 המציאות במפעלים מראה שהנושא של ניתוח הייצור נראה תמיד מורכב ומסובך. כזה "כאב ראש".
האמת – אם עובדים מסודר, ממפים את המקרים ותגובות ובסוף ממחשבים בצורה פשוטה, משיגים יתרון עסקי משמעותי ומגדילים רווחיות (זו המטרה לא?)
מתי בפעמיים האחרונות בדקתם כמה שעות עבודה מושקעות בתיקון מוצרים שנחשבים "תקינים" בדוחות?